חלקות בנחלה

מהי חלקה בנחלה?

בעת מכירה של זכויות בנחלה חקלאית, או באדמה במושבה, הזכויות מועברות מהמוכר לקונה לפי משבצת ספציפית השייכת לאותו מוכר באותה נחלה חקלאית.

באופן כללי, נחלה חקלאית בנויה משלוש חלקות: חלקה א’, חלקה ב’ וחלקה ג’. לכל אחת מהחלקות ישנו ייעוד מסוים השונה מייעודן של יתר החלקות והגדרות שלהן מעט שונות זו מזו. בסופו של דבר, כל שלוש החלקות ביחד מהוות את הנחלה – קרקע חקלאית שהוחכרה למתיישב לצורך מגורים ופרנסה שמקורה בחקלאות.

חלקה א’ במושבים

חלקה א’ במושבים היא החלקה שבה נמצאים מבני המגורים ומבני משק אחרים של המתיישב בנחלה. אם נסתכל על הגופים השונים אשר הם בעלי זכויות או עניין בקרקע: מנהל מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית אליה המתיישב שייך והמתיישב החקלאי בעצמו, הרי שחלקה א’ היא בעלת הזיקה הקרובה ביותר למתיישב. החלקה רשומה במנהל אשר מכיר בה כחלק קבוע של הנחלה. חלקה א’ זו החלקה שבוודאות תוחכר למתיישב. כיום, לאחר תקדימים שנקבעו בבג”ץ, מתיישב חקלאי יכול לבסס את זכויותיו בחלקה א’ במושבים על ידי תשלום של 3.75% מערך הקרקע והוא אינו חייב בהשבתה במקרה בו חל שינוי ייעוד הקרקע.

חלקה ב’ במושבים

חלקה ב’ בנחלה היא חלקה המיועדת לעיבוד חקלאי. היא רשומה באגודה ואינה משויכת באופן ספציפי לנחלה מסוימת במנהל מקרקעי ישראל. לרוב, מדובר בעשרות עד מאות דונמים המשויכים למתיישב מסוים בדרך של הסכמות בתוך האגודה. חקלאים שונים המשתייכים לאגודה רשאים להחליף בינם לבין עצמם חלקות או להעביר אותם לאגודה. כאשר מתיישב מחכיר נחלה אין וודאות כי הוא יחכור גם חלקה ב’. חלקה ב’ במושבים יכולה להיות צמודה לחלקה א’ וחלק מהשטח הקהילתי של המושב, אולם אין הכרח שתהיה כזו והיא יכולה גם להיות מחוץ לשטח הקהילתי. בכל  אופן, האגודה רשאית, במידה והיא מקיימת התנהלות תקינה, להפקיע שטחים בחלקה ב’ של נחלה מסוימת תמורת הקצאת שטחים חילופיים או אף להגדיר מה יהיה השימוש החקלאי בשטחי חלקה ב’.

חלקה ג’ במושבים

כשם שבעיר ישנם מגרשים המוקצים לטובת שטחים ציבוריים – להקמת מבני ציבור דוגמת בתי ספר, כבישים, מבני ציבור כגון בתי עם, בתי כנסת, בניין העירייה ועוד – כך גם המושבים (האגודות) מקבלות לידיהן שטחים אשר ייעודן הוא שטחי ציבור. בשטחי ציבור אלו ניתן להקים מלבד מבנים המשרתים את הכלל גם מבנים בעלי אופי כלכלי המשרתים את כלל חברי האגודה – דוגמת מכולת, מכון תערובות וכדומה ואף לייעד אותן לטובת פרנסה – דוגמת שימוש חקלאי למטעים וכדומה. האגודות מורכבות מהמתיישבים החברים בהן, ולכל חבר, לפיכך, יש חלק יחסי באותם שטחי ציבור – החלק היחסי של בעל המתיישב מאותם שטחי ציבור של האגודה נקרא חלקה ג’ במושבים.. מיקום חלקה ג’ יכול להיות גם מחוץ לשטח הקהילתי של המושב, ולעתים אף מרוחק מאד מהמושב.

בחזרה למילון המונחים במקרקעין